סאלח נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

בפני תביעה כספית. מדובר בנזקי רכוש לרכב.

לטענת התובע, נפגע רכבו ביום 22.10.06 בשעה 13.00 או בסמוך לכך, בכפר כבול, והוא תובע מחברת הביטוח הנתבעת לשלם לו את תגמולי הביטוח בגין הנזק ברכבו על פי חוות דעת שמאי.

הנתבעת, כפרה בחבותה. לטענתה, נסיבות התאונה לא התרחשו במציאות ולא הוכחו, והנזקים שנגרמו לרכב, התרחשו בטרם הוציאה הנתבעת את פוליסת הביטוח ולכן, הפוליסה חסרת תוקף.

אין דרך אחרת להבין את עמדת הנתבעת כטענה, כי מדובר בתביעת מרמה או הונאה מתוך כוונה להוציא כספים מחברת הביטוח.

בנסיבות אלה, לא היה מנוס משמיעת ראיות בתיק.

יש לציין, כי ראיות נשמעו בנושא האחריות בלבד דהיינו, לא העיד השמאי מר רכס שלתיאל, שהינו שמאי הנתבעת.

ביום 3.2.10 העידו ונחקרו נגדית התובע, עד מטעמו לאירוע התאונה מר מחמוד האשם, וכן עד נוסף שהינו מוסכניק שטיפל בצביעת הרכב שנקנה על ידי התובע עוד לפני אירוע התאונה, מר חוסין באדר.

מטעם הנתבעת העיד החוקר מר אדיד אבו רג'אב, אשר עדותו ניתנה בתצהיר לאחר סיום החקירות הנגדיות של התובע ועדיו.

יש לציין, כי הומצא דו"ח חקירה מסודר שבוצע על ידי החוקר, סומן פ/1, וכן הוגשו הודעות של הנחקרים על האירוע.

תצהירו של התובע לא הכיל פרטים המתייחסים לנסיבותיו המדויקות של האירוע התאונתי המוכחש. על האירוע למדתי, מהחקירה הנגדית.

על פי גרסתו של התובע, כפי שנמסרה בעמ' 8 לפרוטוקול בית המשפט התרחשה התאונה בנסיבות האמורות: "יצאתי מהכפר, רכב אחר לבן סטה למסלול שלי במהירות גדולה, אני זזתי ממנו ונפגעתי בעמוד בצד הכביש".

לטענת התובע, הפגיעה בעמוד גרמה לשבירתו של העמוד. התובע טען, כי מדובר בעמוד של חברת חשמל. הרכב לא התהפך אך נטה. המכות שנגרמו לרכב בפגיעה זו, היו "מצד ימין מקדימה מהרבה כיוונים" העד שהביא איתו התובע נסע אחריו.

בחנתי את עדותו של עד הראיה של התובע מחמוד האשם. הנ"ל העיד בעמ' 10 לפרוטוקול כדלקמן:

"הייתי ברכב שלי מסוג טויוטה בדרך מחוץ לכפר. ראיתי שהרכב של התובע נכנס בעמוד בצד. נכנס רכב לכפר והוא הפריע לו והוא רצה לברוח ממנו ונכנס לעמוד. הרכב שבא ממול, היה בצבע לבן. אני הייתי בדרך מהיציאה מהכפר. כשהיתה התאונה אני הייתי. קודם לתאונה לא היו אנשים. אני הייתי במקום ועזרתי לתובע לצאת מאוטו".

לאחר שבחנתי את הגרסאות של התובע ושל העד מטעמו, אני פוסק, כי אכן היה אירוע תאונתי במהלכו ניזוק רכבו של התובע. אולם,השאלה המרכזית איננה זו, אלא מתי התרחש האירוע נשוא כתב התביעה והאם בתאריך זה, היה לתובע ביטוח בתוקף.

בעניין זה נחקר התובע ממושכות. התובע טען, כי התאונה התרחשה ב- 22.10.06 כלומר, 19 יום לאחר רכישת הרכב.

התובע הסביר, כי הביטוח שולם רק ב- 19.10.06 (3 ימים לפני האירוע) משום שאותה תקופה הרכב היה במוסך, הוא הכחיש, כי התאונה היתה ביום אחר, דהיינו קודם לכניסת הביטוח מן הכוח אל הפועל.

הנתבעת הסבה את תשומת לב בית המשפט, כי בניגוד לגרסת התובע, אין חשבונית מיום 22.10.06 המתייחסת לגרירת הרכב, אשר על פי טענת התובע נגרר מהמקום ביום 22.10.06.

בתשובתו של עד הראיה לקרות התאונה בעמ' 11 לפרוטוקול (איך אתה זוכר שזה היה ב- 22 ולא ב- 18 או ב- 17 לחודש, ענה העד "אני הייתי הראשון בתאונה"). המוסכניק מר חוסין באדר הסביר לבית המשפט, כי הרכב שהה במוסך מיום 8.10.06 בשעה 10.0 ועד ליום 21.10.06 בשעה 12.00 על פי יומן עבודה.